לפני יותר ממאה שנים, ישב אליעזר בן-יהודה, מחיה השפה העברית, בחדר העורך של עיתון "הצבי" וקדח מילים בעברית, שפת הקודש. הוא קיווה שיום יבוא וישתמשו במילים האלו על בסיס יומי, בדיבור שוטף. וזה לא היה חשוב לו רק בגלל הגאווה הלאומית. הוא באמת חשב שזה יהיה הרבה יותר נוח מאידיש, רוסית או גרמנית.
בן-יהודה הצליח בגדול, ולראייה, מודפסות השורות האלו בעזרת מקלדת עברית, בידי דובר עברית שוטפת, ובמילים מדוברות שכל ישראלי ממוצע יודע ומכיר. ובכל זאת, הצלחתו של בן-יהודה לא הייתה מוחלטת, ולא באשמתו, כמובן. הוא מעולם לא היה יכול לנחש שכמה עשרות שנים אחרי מותו ימציאו את המחשב, ובאיזה אקט של טירוף, ילך בחור צעיר מפינלנד, ייכתוב את ה-kernel הפתוח של Linux, ויסבך את חייהם של המוני אנשים.
האנשים, שחייהם הלכו והסתבכו מאז המצאת הלינוקס, הם שבחרו כמובן להתקין אותו. חלק גדול מהם גילו פתאום שהם נורא אוהבים את מערכת ההפעלה החדשה שנכנסה להם לחיים. הם הפכו להיות לחלק מקהילה מגובשת, עם דרך ברורה, אידיאולוגיה מוצקה על קוד פתוח ושנאה לתוכנות קנייניות, ונאמנות וסולידריות עם משתמשי לינוקס אחרים. וכן, גם המון בעיות בעברית. השפה שאותה שמעו מן הרגע שנולדו, השפה שבה הם מדברים ועובדים,  והשפה, שאף אחד לא חשב עד היום שגם מכונות לינוקס צריכות לדעת אותה.
בעיית העברית בלינוקס היא אחת הסיבות הרציניות שבעטיין לא מנסים משתמשי המחשב הביתיים, שרגילים להשתמש בגרסאות השונות של מערכות ההפעלה מבית מיקרוסופט, חברה שהשקיעה מאמצים עצומים בגיור רבים ממוצריה לעברית, לנסות ולעבוד בצורה רצינית עם לינוקס. שלא לדבר על מעבר לעבודה עם לינוקס בלבד. וזה לא רק שהממשק ואפליקציות הלינוקס אינן מתורגמות - גם המערכת לא תומכת בעברית בצורה שמשביעה את רצונותיהם של המשתמשים.
 בעיית העברית בלינוקס דרשה מהפכה, ומהפיכת הלינוקס בישראל לא יכולה להמשיך ולהתקדם בלי פתרון כולל לבעיית העברית. ברחבי הרשת הישראלית, קיימות עכשיו מספר קהילות עבריות שנולדו למטרה אחת בלבד: לוקליזציה (גיור) של מערכות הפעלה מבוססות לינוקס ושל אפליקציות, שולחנות עבודה שונים וכל דבר אחר שאותו יצטרך המשתמש דובר העברית.

לא-קל-לי-זציה
מכונית מתוצרת ישראלית כבר הייתה לנו, אנחנו אלופים בלייצר תכשירי קוסמטיקה מכל מיני חומרים שיש בים המלח, ואת המילה פיירוול בכלל המציאו הישראלים. אז איך זה שעוד לא פיתחנו הפצת לינוקס כחול לבן? זה בדיוק מה שחשבו החבר'ה באתר whatsup.org.il. הם החליטו לפתח הפצת לינוקס מלאה בעברית, כזו שלא רק תראה עברית ותאפשר לכתוב בעברית, אלא גם תתאים בממשק שלה ובסגנון שלה לישראלי הממוצע. הם החליטו לקרוא לפרוייקט שלהם Linbrew, ויצאו לדרך. "הכל התחיל מדיון שהיה בזמנו באתר whatsup.org.il. כשיצא KDE 3, שאחת התכונות שלו הייתה תמיכה בעברית. באותו הזמן יצא גם Gnome 2.2 שלמרות היותו בשלבי בטא הייתה לו היכולת לתמוך ב-bidi (דו-כיווניות). מספר מאיר קריחלי, האיש הטכני של אתר Whatsup. "גיל אשר הוא זה שהעלה את הרעיון בפורומים שלנו, ואנשי הקהילה החליטו להרים את הכפפה. טל אמיר, העורך של whatsup ואנוכי, לקחנו על עצמנו את הפרוייקט. טל היה אמור להיות המנהל ולמרות שהוא טס לארה"ב, הצלחנו לסדר את העניינים, בשביל זה בדיוק יש אינטרנט".
החשיבות של רשת האינטרנט בפרוייקטים מסוג שכזה היא אדירה. הרי לא מדובר בחברה מסחרית שרוצה להוציא הפצה משל עצמה ולשווק אותה, מדובר ביוזמה של קהילת מפתחים שעובדים בזמנם הפנוי, ולכן מוגדר הפרוייקט כפרוייקט קהילתי. התקשורת העיקרית של חברי הקהילה נעשית דרך האינטרנט. למעשה, כל סצינת הקוד הפתוח והתוכנה החופשית לא הייתה מתפתחת לכאלו מימדים עצומים, אלמלא האינטרנט.
 "אחרי הדיון בפורום פתחתי פרוייקט ב-Sourceforge.net", מסביר מאיר. "החלטנו לעבוד ברשיון GPL. פתחנו מספר רשימות דיור. והצהרנו כוונות, כמו למשל, שהפרויקט יחולק לשישה ענפים, עם אחראי אחד לכל ענף, והתחלנו בעבודת הפיתוח".
למרות הרצון הטוב, חייו של הפינגווין העברי הראשון לא היו קלים כלל. Linbrew נתקל בקשיים בהם נתקלים הרבה מאוד מהפרוייקטים הקהילתיים. "בשביל שתהיה קהילת מפתחים צריך מאסה קריטית, וקשה להגיע למאסה כזאת כשצריך לאזן בין כל תחומי החיים. יש ימים שאני עובד שעות רצוף ולפעמים אני משקיע בזה דקה פה, דקה שם. קשה לכמת את זה. אבל אני מרגיש שלא השקעתי בזה מספיק. אפילו לא חמישים אחוז ממה שחשבתי".
מסתבר שהמשאב הכי חשוב בעולם התוכנה החופשית, על פי מאיר, הוא הזמן. "אני משקיע המון בעסק שלי, ויש לי גם משפחה שצריך לטפל בה. ולמרות זאת, אני משקיע בזה המון זמן. לאחרונה, הגדלתי את המעורבות שלי גם ב-whatsup, אז זה הוריד את המעורבות שלי ב-linbrew. לא שזה רע, כי גם המעורבות ב-whatsup היא דבר טוב ומועיל לקידום הנושא של הקוד הפתוח והתוכנה החופשית".
איך בדיוק נפגע הפרויקט בגלל חוסר זמן?
"רצינו שיהיו שישה ענפי פיתוח, ורק שניים מהם קיבלו קידום: ענף אחד הוא ענף התרגום עליו אחראי גיל אושר. הענף השני הוא ענף הפיתוח עליו אני אחראי. ענף זה נועד לפתח את כל המנגנון של המערכת, תוכנה שתפעיל את המערכת, תזהה את החומרה, תקנפג את האינטרנט, ושתתאים את עצמה לקונפיגורציות של המחשבים בארץ, כמו למשל האפשרות לגלוש באינטרנט מהיר, דבר שלא קיים בהפצות הלא מגויירות. ורק כדי להוכיח עד כמה משאב הזמן הוא קריטי, הפרוייקט מתקדם טוב בתרגום ולאט בפיתוח, ויש לזה המון קשר לעובדה שלי יש עסק לנהל, ושגיל הוא בחור מוכשר ואידיאליסט בן 18 שנמצא לפני גיוס".
אבל קהילה גדולה זה לא משהו שאמור לעזור?
"קהילה זה משהו שבא. ב-Whatsup התחלנו עם מספר מאוד מצומצם של חברים אבל עם הזמן הקהילה גדלה והיום יש המון פרוייקטים שמתארחים אצלנו, כמו למשל: פרוייקט התרגום של מנדרייק בגרסה הבאה, ופרוייקט 'כנרת', שהוא פרוייקט שעתיד ליצור הפצה שמתאימה לבתי ספר בארץ עם אוריינטציה לכיוון החינוכי. הדבר דומה גם במקרה של linbrew - ברגע שנגיע למאסה קריטית הקהילה תגדיל ממדים. אבל הדבר הזה יקרה רק כשיהיה משהו להפיץ למשתמשים. רק אז הפרוייקט יתפוס יותר תאוצה. חוץ מזה, תסתכל ברשימות הדיוור שלנו, תוכל לראות שיש כאלו שיותר נחושים וגם מגיבים במהירות ויש כאלו שמגיבים יותר לאט. לעבודה בקהילה יש לא מעט מגבלות".
השקעה כספית בכוח אדם היא השקעה ברורה ומתוכננת שחברה מסחרית שמפתחת תוכנה קניינית לא יכולה בלעדיה. אך בעולם הקוד הפתוח תלויה התוכנה במשתמשים, ובקהילת המפתחים שלה, ואלו הם שני דברים שמאוד חסרים בישראל. "אבל קיים גם יתרון מאוד גדול בעבודה על פרוייקט תוכנה חופשית בקהילה", מסביר מאיר, "אפילו אם linbrew לא יתרומם לבסוף, כולם עדיין מרוויחים. כל הרעיון שמאחורי רשיון התוכנה החופשית הוא שעדיין ניתן לפתח על הקוד הקיים, לא כמו בתוכנה קניינית מסחרית שבמידה והיא קורסת אז הכל נופל אתה. קשה לי להאמין שהרעיון של הפצה בעברית לא יתקיים, תמיד יהיו אנשים כמו גיל שיש להם גם זמן וגם חזון".

המשרד הפתוח
אז יכול להיות שההפצת הלינוקס העברית הטהורה הראשונה עדיין מתעכבת, אבל אפליקציות הקוד הפתוח בעברית בהחלט לא מחכות לה. כדאי לציין שחלקן אפילו לא ממתינות לאנשי קהילת הקוד הפתוח כדי שימצאו את הזמן הפנוי להתנדב ולסייע בפיתוחן.
הצורך בגיור של יישומים מבוססי קוד פתוח נולד לא רק בגלל הרצון של אנשי הקהילה הפתוחה להציג אלטרנטיבה לתוכנות הקנייניות, אלא גם בגלל הפחד שתוכנות קנייניות אלו ישתלטו על השוק לגמרי ובצורה כה מוחלטת, שישאירו גם חברות מסחריות רבות בלי שום לקוחות הנדרשים לשירותיהם. וכך, בצעד מפתיע, החליטו במשרד האוצר הישראלי כי יש להשקיע בפיתוח ובגיור של חבילת היישומים המשרדיים הפתוחה - OpenOffice של סאן, על מנת לפתוח את השוק ליותר תחרות ולאפשר למשתמשים את האפשרות לבחור בין מערכות ההפעלה בלי לחשוש ממחסום השפה. חבילת OpenOffice מכילה יישומים כמו impress ,calc ,writer (שמעניין מה יהיו שמותיהם בעברית) ואחרים, בעזרתם ניתן לייצר מסמכים, לערוך מצגות, לעבוד עם גיליונות אלקטרוניים ועוד. נכון, זה נשמע כמו Office של מיקרוסופט, רק שהאלטרנטיבה הפתוחה של סאן אמורה להיות מחולקת בחינם.
"הרעיון הוא ליצור סביבת עבודה חדשה בעברית על טהרת האופן אופיס של סאן", מסביר מוטי סדובסקי מסאן מיקרוסיסטמס, "כך אנו פותחים את השוק לתחרות".
בניגוד ל-Linbrew, למשל, פרוייקט הגיור של אופן אופיס אינו נשען על מאמצי הקהילה. גוף פיתוח אחד, שעליו נמנים המתכנתים של מעבדות סאן בגרמניה, מייצר ממשק דו-כיווני, המאפשר לכתוב מימין לשמאל. והגוף השני, שאחראי על מלאכת הגיור עצמה (וכולל גם את מלאכת התרגום והעריכה), מבצע את עבודתו כאן בישראל, בשיתוף פעולה עם סאן ישראל, IBM, ובמימון ופיקוח של משרד האוצר.
"עיקר הפיתוח בישראל נעשה על ידי שני בתי תוכנה, טק מערכות ובית התוכנה של אלי מרמור", אומר סדובסקי. "אנחנו נעזרים בקהילת הלינוקס בעיקר לצורכי בדיקת המערכת ולצרכי יצירת QA. גם שחר שמש, חבר בעמותת המקור, שותף לפרוייקט כמתאם סטנדרטים בין הגורמים השונים העובדים על הגיור. בנוסף, אנחנו נעזרים גם בקהילות נוספות, כדוגמת קהילת Hspell בפרוייקט שלנו".
"המטרה להגדלת התחרות היא מטרה חשובה. השילוב של הקהילה הפתוחה, יחד עם חברות כמו אורקל, IBM וסאן, וארגונים גדולים המשתמשים במערכות אלו - כמו תע"ש, משרד האוצר ואחרים - הוא שיוצר את המאסה הקריטית לעניין הקוד הפתוח, וזה מגדילה את התחרות".
ואכן, בעזרת הגב הכלכלי החזק שמקבל פרוייקט הגיור של OpenOffice מכל אותן חברות וארגונים גדולים, ממשיך פרוייקט ה-OpenOffice להתקדם במהירות לקראת גרסה יציבה ראשונה, שצפויה להגיע אלינו כבר בחודש נובמבר הקרוב.

קותב בעבריט
כמה מכם משתמשים במאיית? אתם בטוח בודקים אם יש לכם שגיאות לפני שאתם שולחים דוא"ל או מדפיסים מסמך באנגלית, אבל מה אתם עושים אם אתם עובדים עם לינוקס בעברית? הרי אף אחד לא יכול להיות בטוח שהוא לא כתב משהו שהוא פשע חמור בעיני כל מורה קשיש לעברית או לשון. אז זהו, מי שיכול לעזור לכם לא לבצע יותר את כל החטאים האלו הוא Hspell, המאיית העברי הראשון שנכתב בקוד פתוח.
"הפרויקט נוסד בינואר 2000", מספר נדב הראל ממקימי ומארגני פרוייקט Hspell. "באותה תקופה כבר נראתה באופק תמיכה עברית ביישומים הגדולים בהפצות לינוקס (כגון הדפדפן מוזילה, קבוצת היישומים KDE, ועוד), אבל היה לנו ברור שתכונות מסוימות המיוחדות לשפה העברית, כמו למשל בודק האיות, יהיו חייבות להיכתב על ידינו, על ידי קהילת התוכנה החופשית הישראלית. לכן החלטנו דן קניגסברג ואנוכי לעבוד על הפרויקט הזה בעצמנו". כמה זמן לאחר מכן, כמו הרבה פרוייקטים אחרים בקהילה, נכנס הפרוייקט לקיפאון, ורק שנתיים לאחר מכן, באוקטובר 2002, חזרו דן ונדב לעבוד על Hspell.
"מאז אוקטובר, דן ואני עובדים על הפרויקט במרץ. בדצמבר הוצאנו גרסה ראשונה לקהל הרחב, שהייתה שימושית למרות אוצר המילים המוגבל שלה. מאז אנחנו מוציאים גרסה חדשה כל חודש-חודשיים, עם אוצר מילים הולך וגדל ושיפורים אחרים ביכולות ובביצועים".
רוב העבודה על Hspell, המאיית העברי הרשמי של תוכנות הקוד הפתוח בעברית (אין כמעט תוכנה ישראלית אחת שלא משתמשת ב-hspell, מ-kde ועד OpenOffic), נעשית על ידי השניים, כאשר את עבודת המחקר עושים המשתמשים עצמם ששולחים מדי פעם מספר מילים שחסרות במאגר.
"חלוקת העבודה ביני לבין דן, קצב העבודה שלנו, ויעדי הביניים, גמישים לחלוטין", מספר נדב. "כל אחד מאיתנו לקח על עצמו חלקים מהעבודה שעניינו אותו במיוחד (לדוגמא, דן אחראי על רשימת הפעלים, ואני על רשימת שמות העצם), ועבד בקצב שהתאים לו ובכיוונים שעניינו אותו. כך נוצרה לה תוכנה שלא רק ממלאת צורך שהיה לקהילה, אלא גם הניבה הנאה רבה לדן ולי, ואפילו למדנו המון בנושאי עברית ודקדוק". וכאן למעשה טמון הכוח שביצירת פרוייקט קהילתי בקוד פתוח, כאשר נעלם התמריץ הכלכלי, נכנס גורם ההנאה. אין זה משנה אם עבודת הפיתוח יעילה במיוחד. למעשה, ברוב ההפצות הקהילתיות, היעילות היא מהקהילה והלאה, אין תאריכי יציאה רשמיים, אין עבודה בירוקרטית שנועדה להסדיר תקנים, אך יש המון רוח יצירה, כיף והנאה, והתוצאות בהתאם.
"הגרסה הראשונה לקהל יצאה בדצמבר 2002, ומאז יצאו ארבע גרסאות נוספות. הגרסה האחרונה שמישה בהחלט לבדיקת איות יום-יומית עבור המשתמש הממוצע. הגרסה הבאה תתמקד בשיפור ביצועים, ובהמשך הגדלת אוצר המילים", מסכם נדב בגאווה את תהליך ההתפתחות של hspell.
אז עד כמה אמין הדקדוק של Hspell?
"אנחנו ניסינו להיות אמינים ככל יכולתנו, כדי לבדוק את המילים שהוספנו לאוצר המילים, נעזרנו המון בספרי דקדוק, ובמילונים. קראנו את הכללים שפרסמה האקדמיה ללשון העברית כדי לוודא שהאיות שאנו בודקים יהיה תואם במאת האחוזים את כללי האקדמיה. במספר שאלות בהם התלבטנו פנינו לבלשנים ידועים כמו פרופ' עוזי אורנן מהטכניון".
והיו גם מי שעשו לכם את החיים לקשים?
"כן, למרות שבעשורים האחרונים נבנו רשימות מילים, מילונים ובודקי איות לרוב, לא מצאנו אף גורם שהיה מוכן לשחרר את רשימת המילים שלו באופן חופשי. ישנם פרויקטים גדולים שהתחילו באוניברסיטאות על חשבון משלם המיסים, ובכל-זאת מוסתרים היום מאותם משלמי המיסים ששילמו עליהם. דוגמא טובה היא פרוייקט
רב-מילים. לכן נאלצנו לחזור שוב על העבודה הקשה שנעשתה כבר בעבר - בניית לקסיקון שכל אחד יוכל להשתמש בו ללא תשלום או מגבלות".

כרמל מזרחי
תגיד, אתה בכלל עומד בתקן?
כאשר עורכים פרוייקט גיור קהילתי, נתקלים תמיד באותה בעיית תאימות. בעייה משמעותית ביותר, שעלולה לפגוע בקצב ההתקדמות של הפרוייקט, וגם בתוצר הסופי. מכיוון שיש מספר רב של אנשים פרטיים שיושבים לתרגם את התוכנה, נוצרת לעיתים חוסר תאימות לשונית בתוך התוכנה עצמה, ובוודאי שנוצרים פערים בפירושים של מילים מסוימות בין כמה פרוייקטים שונים. כך למשל, יכול לקרות מצב שאחד מחברי הפרוייקט יתרגם מסמך עזרה שלא תואם במושגיו לכלי המערכת.
הטעות תדרוש תרגום מחדש, תעכב את הפרוייקט, ובמקרה הגרוע יותר וההפצה כבר שוחררה, תגרום לבלבול אצל המשתמשים. כדי לפתור את הבעייה הזאת, נוסד פרוייקט כרמל. והדרך הטובה ביותר להסביר את משמעותו היא לצטט את ההסבר ממש מתוך אתר הבית שלו: "מטרתו של פרוייקט זה, הוא איחוד מכלול הפרוייקטים העוסקים בתרגום תוכנות קוד-פתוח תוך כדי סיפוק תרגום אחיד למונחים טכניים הקשים לתרגום. בתקווה שתרגום זה יהפוך לתקן לפיו יפעלו כל הפרוייקטים בהסכמה".
כך למעשה, יכולים מפתחים ממגוון הפרוייקטים שקשורים לגיור תוכנות בסביבת קוד פתוח, ליישר קו בכל מה שקשור לתרגום לעברית.
פרוייקט כרמל: http://linbrew.sourceforge.net/carmel/index.php

את ראשונה, יא קזית!
לגרסת ההוכחה בעברית יש שם מוזר - 'קזית'
ישנם המון אנשים שרוצים לתת ללינוקס ניסיון ראשון אך נרתעים מתהליך ההתקנה. הם לא רוצים להתעסק עם הגדרות של מחיצות ושינויים, ומפחדים לגרום נזק בלתי הפיך לסביבת העבודה שכבר יציבה על המחשב שלהם ואליה הם רגילים. הפתרון שייצרה קהילת הלינוקס עבור אותם משתמשים מזדמנים היא הפצת ה-Knoppix, הפצת לינוקס שלא מתקינה את עצמה על הכונן הקשיח, אלא רצה עצמאית על התקליטור. כך למעשה ניתן להציג תכונות של לינוקס מבלי להתקין את מערכת ההפעלה על הדיסק הקשיח שלכם.
לפרוייקט ה-Knoppix יש היום גם ממשק עברי, ואמנם, הגרסה הנוכחית אכן מראה למשתמשים חדשים שלא ממש יודעים איך לאכול את לינוקס איך נראה הממשק, איך הוא עובד, ומוכיח להם שאפשר לכתוב, לקרוא, ולהתלהב מעברית מלאה, גם בהפצת לינוקס. בגרסת הבטא הראשונה שולבו גם חבילות בשפה עברית, רוסית וערבית, וכמובן התאמה של סביבת העבודה למשתמש הישראלי (כמו למשל, כתיבה מימין לשמאל). עם זאת knoppix עדיין לא יכול לשמש כהפצת לינוקס עברית רשמית, וכל זאת בעיקר מפני שזוהי רק הפצת הדגמה.
כמו כן, עדיין חסרה תמיכה ב-ADSL, וישנן מספר בעיות תמיכה לכמה מפריטי חומרה. אבל, מאוד מומלץ להוריד את הגרסה הנוכחית, אפילו אם זה רק כדי להדגים איך עובדת המערכת העברית על המחשב של חבריכם, בהנחה והם לא מעוניינים שתתקינו להם תוכנות אמיתיות על המחשב.
למידע נוסף על ההפצה אפשר לגלוש לאתר הפרוייקט: www.kde.org/il/knoppixkde

קישורים
הצלחתו של פרוייקט קוד פתוח תלוייה בקהילת המפתחים שלו. יחד עם פריחת האינטרנט גדלו גם מספר הפרוייקטים הפתוחים, ונראה שהרשת מבטלת כמעט לחלוטין את המרחק בין חברי הקהילה. לכל הפרוייקטים שהוזכרו כאן, ולאחרים, יש בית באינטרנט, כך שאם אתם מעוניינים ליצור קשר, או ללמוד יותר על פרוייקטים ישראלים נוספים, פשוט גלשו אליהם והצטרפו לשורות ההמהפכה.

אתר הבית של linbrew שמאוכסן על שרת של Sourceforge.org:
 http://linbrew.sourceforge.net/index.php

פורטל האב של קהילת הקוד הפתוח בארץ, http://whatsup.org.il.

בואו להיות נאמני קוד פתוח רשמיים באתר הבית של עמותת "המקור", אחת העמותות הרשמיות שחרתו על דגלם להוביל ולקדם את הקוד הפתוח בארץ:
www.hamakor.org.il.

אתר הבית של פרוייקט 'כרמל'. מקום טוב לכל מי שלוקח חלק בפרוייקט 'גיור' בקוד פתוח, וגם סתם מתאים למי שרוצה להכיר מילים חדשות בעברית:
http://linbrew.sourceforge.net/carmel/index.php.

במעוז המקוון של Hspell תוכלו להוריד גרסאות, לפנות לעזרה, להציע עזרה, ולקרוא על המפתחים והפרויקט:
www.ivrix.org.il/projects/spell-checker.

KDE, הממשק הגרפי שמצטיין ברמת העברית שלו, נמצא בדיוק כאן:
www.kde.org/il.

רוצים מדריכים בעברית? הנה קישור לפרויקט התיעוד העברי:
www.ivrix.org.il/projects/guides.

גם פרוייקט "הפינגווין" מציע מגוון רחב של תרגומים לדוקומנטציה ללינוקס ולקוד פתוח:
www.penguin.org.il.

אתר הבית של 'קזית':
www.kde.org/il/knoppixkde.

אתר הבית הישראלי של אופן אופיס:
 www.openoffice.org.il.

אתר הבית העולמי של אופן אופיס:
 www.openoffice.org

בתחום הדפדפנים יש לנו את קהילת המפתחים הישראלית של mozilla, ממש לאחרונה יצאה חבילת עברית חדשה לדפדפן הניתנת להורדה מהאתר:
www.mozilla.org.il.